החלטה בתיק בר"ע 4615-03-13

השופט עמירם רבינוביץ:

1.                  לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (ב"ל 56492-05-12; הנשיאה ורד שפר), בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 14.3.2012 (להלן - הוועדה).

2.                  המבקש סובל מליקוי בגבו עקב פגיעה מיום 17.12.09, אשר הוכרה כתאונת עבודה.

3.                  ועדה רפואית מדרג ראשון שהתכנסה ביום 13.07.10 קבעה למבקש 0% נכות צמיתה בתחולה מיום 13.07.10.

4.                  המבקש הגיש ערר על החלטה זו, והוועדה הרפואית לעררים שהתכנסה ביום 14.03.12, מושא ערעור זה, קיבלה את הערר וקבעה למבקש דרגת נכות צמיתה בשיעור 10% לפי פריט ליקוי מספר 37(7)א למבחני הנכות שברשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן- המבחנים), וזאת לאחר ניכוי "מצב קודם" בשיעור 5% לפי אותו פריט ליקוי.

5.                  המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי, ושם טען בתמצית, כי הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של המומחה מטעמו, דר' בורינסקי, במיוחד לעניין פריט הליקוי שיושם על ידי המומחה, העוסק בהיבט הנוירולוגי.

6.                  מנגד, טען המשיב (להלן - המוסד) כי לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה, וכי פריט הליקוי שנבחר על ידי הוועדה תואם את מצבו הקליני של המבקש, וזאת משנמצא כי הוא סובל רק מהגבלה בתנועת עמוד שידרה מותני. אותו ממצא גם תואם את קביעת דר' בורינסקי בחוות דעתו, ועל כן לא נכון היה ליישם בעניינו של המבקש את פריט ליקוי 32 למבחני הנכות שעניינו שיתוק עצבי הגפיים התחתונות.

7.                  בית הדין האזורי דחה את עיקרי ערעור המבקש בקובעו כי בחירת פריט הליקוי שעשה דר' בורינסקי נראית לכאורה מתאימה פחות לממצאים בעניינו של המבקש, לרבות ממצאיו שלו עצמו, לעומת זה שנבחר ליישום על ידי הוועדה, ועל כן לא נפלה טעות משפטית בדרך פעולת הוועדה או במסקנותיה.

8.                  בבקשת רשות הערעור  חוזר המבקש על הטענה אותה העלה בפני בית הדין  האזורי, ומוסיף כי הוועדה לא התייחסה לתלונותיו על הרדמות הרגל וחוסר תחושה.

9.                  המוסד בתגובתו לבקשה טוען את הטענות הבאות: הוועדה קבעה את פריט הליקוי המתאים ביותר לממצאים ולליקוי ממנו סובל המבקש; הסמכות לקבוע סעיף ליקוי מתאים נתונה לוועדה ובית הדין אינו מתערב בכך; בית הדין האזורי ציין כי בחירת  פריט הליקוי שנעשתה על ידי ד"ר בורינסקי נראית מתאימה פחות לממצאים בעניינו של המבקש; פריט הליקוי שנבחר על ידי הוועדה מעניק דרגת נכות זהה לזו שמוענקת בפריט הליקוי אותו בחר ד"ר בורינסקי; לאחר ניכוי מצב קודם, דרגת הנכות הסופית שניתנה למבקש היא 5%, דרגה שאינה מזכה במענק או בקצבה כלשהי.

10.              בהחלטתי מיום 9.4.13, הוצעה למוסד ההצעה הבאה  " עניינו של המבקש יוחזר לוועדה,כדי שתתיחס במפורט לחוות הדעת של דר' בורינסקי ומדוע לא ישמה במקרה הנוכחי את פריט הליקוי שקבע דר' בוריסקי 32(1)(א)(1).אם תגיע למסקנה שהוא הפריט המתאים תתקן בהתאם".

11.               המוסד דחה את הבקשה מן הנימוקים שפורטו בסעיף 9 להחלטה זו.

12.              לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובתגובת המוסד, השתכנעתי שהצדק עם המוסד מנימוקיו ומנימוקי בית הדין האזורי כפי שאפרט להלן.

13.              הוועדה, מושא ערעור זה, התכנסה לראשונה ביום 25.01.11, תלונות המבקש נרשמו בדו"ח הוועדה  בזו הלשון:

"כאבי תופת בכל הרגל עד כף הרגל כולל הרדמות כל הרגל. כאבים בגב מאחורה מרגיש פולסים לרגל. לא יכול לעשות רוורס כשנוהג כשמפנה את הראש ימינה כאב חד ברגל. יש לי היסטוריה ואסור לי להרים כבד אבל לא יכול להרשות לעצמי לשבת הרבה. הגעתי לחובות מאוד גדולים בגלל חוסר הכנסה. 3 פריצות דיסק".

14.              הוועדה בדקה את המבקש ורשמה את ממצאיה בזו הלשון:

" בבדיקה מסוגל לעמוד על שני עקבים וקצות שתי האצבעות. ע"ש מותני קיימת הגבלה קלה בכיפוף לפנים ולאחור. אין הגבלה בתנועות לצדדים מבחן שובר 45 ס"מ כוח שרירים והחזרים גידיים שווים ותקינים דו צדדיים.

מוסר על ירידה בחולשה ברגל ימין מתחת לברך. SLR 60 מעלות דו צדדי עד לסג חיובי מתקשה בישיבה זקופה על המיטה עם ברכיים ישירות, אולם באופן איטי מגיע לישיבה כזאת אך עם כאבי שרירים מותני.

בבדיקת C.T עדכנית מ 18.1.10 - ניתן לראות בקע דיסק גדול מרכזי בין חוליות 4-5 L ובין חוליות 1 S -5 L .  היצרות ניכרת של המרווח הבין חולייתי בקע קטן יותר אבל הדבר העיקרי הוא השחיקה הניכרת של הסחוס הבין חולייתי".